#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. 'כל הכשר לדון כשר להעיד ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון' לאתויי מאי, ומנין? והאם הלכה כמשנתנו?	"לאתויי סומא באחת מעיניו, וכר&quot;מ שפוסל בסומא דמקיש ריבים לנגעים דכתיב &quot;על פיהם יהיה כל ריב וכל נגע&quot; ומה בנגעים צריך עיני הכהן כך בריבים.<p dir=""rtl"">ר' יוחנן התיר לסומא לדון שסבר שסתם מתניתין בסנהדרין שהתירה לגמור דיני ממונות בלילה לא מקישה לנגעים, וסתמא דרבים עדיפא ליה, א&quot;נ משום דקתני לה גבי הלכות דינים.</p>"	נדה נ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. ב 'כל שחייב במעשרות מטמא טומאת אוכלין ויש שמטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשרות' לאתויי מאי?	לאתויי בשר ודגים וביצים.	נדה נ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ. ג 'כל שחייב בפאה חייב במעשרות ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה' לאתויי מאי?	לאתויי תאנה וירק. שבפאה הכלל שיהיה אוכל ונשמר וגידולו מהארץ ולקטיתו כאחת ומכניסו לקיום, וירקות אינו מכניסו לקיום ותאנה אין לקיטתה כאחת. מה שאין כן למעשר הכלל רק אוכל ונשמר וגידולו מהארץ.	נדה נ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ: א מחשבת אוכלים במחובר או בחי האם מועיל לענין טומאת אוכלים, לחייב במעשר?	"ר' יוחנן אמר לטמא טומאת אוכלין אינו מחשבה במחובר ולפי זה הוא הדין בחיים [דעת ר' זירא משמע שחולק וסובר שמועילה מחשבה].<p dir=""rtl"">אמר רבא שמודה ר' יוחנן לענין מעשר שאם חשב לאכילת אדם אף במחובר הוי מחשבה וחייב במעשר, ואינו מוכח.</p>"	נדה נ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	נ: ב האם נבלת העוף צריכה מחשבה לטמאות טומאת אוכלים ומדוע?	"ר' יוחנן בן נורי סובר שמטמאה אף שלא במחשבה ק&quot;ו מטומאה חמורה שמטמאה שלא במחשבה טומאה קלה ודאי תטמא. חכמים אומרים שאינה מטמאה, ויש לפרוך את הק&quot;ו שטומאה חמורה מטמאה שלא בהכשר תאמר בטומאה קלה שאינה מטמאה אלא בהכשר ולכן צריכה גם מחשבה [ואף שכאן אין צריך הכשר שסופו לטמא טומאה חמורה פרכו משם טומאה].<p dir=""rtl"">לחכמים שבעי מחשבה, בכפרים ודאי בעי מחשבה, בכרכים אין צריך אבל בנפל לתוך הגת צריך מחשבה (ע&quot;פ תוס').</p>"	נדה נ:		
